חדשות

הסברה ישראלית

עיתונאי לבנוני: "ישראל היא מלאך חיזבאללה הוא שטן"

הצהרה מפתיעה נשמעה מעיתונאי לבנוני שהתראיין באל ג'זירה, בהתייחסותו למצב הנפיץ בלבנון, ישראל וחיזבאללה: "ישראל היא מלאך וחיזבאללה הוא שטן".

בראיון התייחס העיתונאי לסוגיית המזרח התיכון בה מעורבים כוחות אמריקאים, ישראלים, סורים וחיזבאללה: "למדנו שיש קשר אמריקאי שדורם לחיזבאללה להיות אחראי ולא לשתוק לגבי המוות שיש בסוריה בחמשת השנים האחרונות.

האמריקאים מאמינים שלבנון לא יכולה להיות מדינה ממוסדת כל עוד חיזבאללה לא מפרקת את נשקה. במיוחד מזה שישראל לא מאיימת כבר על לבנון".

המראיין שואל: "לא מאיימת?"

העיתונאי משיב: "זה כבר נגמר. היום ישראל מדברת על שלום אזורי. ישראל עושה מאמצים להתקרב למדינות ערב באזור ואינה מעוניינת במלחמה שתריץ לאחור את הזמן.
המלחמה האמיתית היא כיוון אחד, דרך החיזבאללה נגד תושבי סוריה והחיזבאללה נלחמים נגד הצבא הלבנוני במטרה להחליש אותו. והיום, מה ההבדל בין חיזבאללה לדאע"ש? דאע"ש מכריחים אנשים עם נשק שלוף להצטרף אליהם וחיזבאללה עושים את אותו הדבר בלבנון.

החיזבאללה הם הקטסטרופה הגדולה ביותר שמטעה את האזור כולו. אני מאמין שזה הפתיע אפילו גם את ישראל. כשאתה משווה בין השנים, ישראל היא מלאך חיזבאללה הוא השטן. בגלל שישראל לא הורגת הרבה ערבים בפלסטין כמו שחיזבאללה עושה בסוריה.

אנחנו לא יכולים להכחיש את העובדות האלו. ישראל לא הפציצה בתי ספר בסוריה לא הפגיזה אוניברסיטה באידיליב או מסגד או כנסיה באלפו או בדיר אזור. מצד שני חיזבאללה עשה את כל הדרך עד לבחריין כדי להרוג שם אנשים בגלל מוצאם הדתי, או העדתי".

 

מאת: עופר תמיר

 

הסברה1  הסברה2

 

מה עומד מאחורי הכרזת פלסטין כמדינה?

בשנת 1988 הכריז מנהיג אירגון הטרור פת"ח, יאסר ערפאת על מדינת פלסטין אשר בירתה ירושלים. איך מתקיימת מדינת פלסטין בפועל? או, את זה גם אנחנו שואלים.

הצהרתה של מדינת פלסטין נעשה ב-15 בנובמבר 1988 על ידי יאסר ערפאת בכינוס "המועצה הלאומית הפלסטינית", הגוף המחוקק של אש"ף, שהתקיים באלג'יר. בפועל מדינת פלסטין אינה קיימת מאחר ולא היה כל שטח שבו יכלה "מדינת פלסטין" לממש את ריבונותה, כך שלהכרזה לא הייתה משמעות מעשית.

הליגה הערבית הכירה באופן מיידי במדינת פלסטין וגם מדינות נוספות. פלסטין מחזיקה "שגרירויות" במדינות אלו אך הן למעשה משלחות של אש"ף.

ב- 15 בדצמבר 1988, קיבלה העצרת הכללית של האו"ם בתמיכת 104 מדינות את החלטה 43/177 המכירה ב"בהכרזה על מדינה פלסטינית" של יאסר ערפאת באלג'יר. להחלטה התנגדו ישראל וארצות הברית ו-36 מדינות אחרות נמנעו. מאז התקבלו החלטות נוספות בעצרת הכללית של האו"ם שתמכו בזכותם של הפלסטינים למדינה עצמאית, אך גם החלטות אלו לא יצרו שינוי מהותי בשטח או במעמד המשפטי.

על פי המשפט הבינלאומי, נדרשים חמישה מאפיינים עיקריים על מנת שישות טריטוריאלית תוגדר כמדינה:

טריטוריה – שטח מוגדר על ידי גבולות קבועים. הטריטוריה אינה חייבת להיות רציפה.
אוכלוסייה – רוב תושבי הקבע בטריטוריה של המדינה הם בעלי אזרחות. וכן רוב האזרחים מביעים שאיפה לאומית שברובה מונחת על יסוד התנועה הלאומית.
שלטון, ריבונות – גוף יחיד השולט על האוכלוסייה בתוך הטריטוריה באמצעות חוקים ומוסדות ובכלל זה היכולת לשלוט על שטח המדינה, ולאכוף את חוקיה.
עצמאות – מדינה ריבונית היא מדינה אשר מסוגלת לנהל את ענייני הפנים והחוץ שלה ללא תלות במדינה אחרת או בגוף אחר כל שהוא.
הכרה על ידי הקהילה הבינלאומית – נדרשת הכרה של לפחות מדינה עיקרית ורלוונטית אחת.

מדינת פלסטין אינה עומדת בקריטריונים של הגדרות אלו. במיוחד ולאור העובדה ש"הפלסטינים" מסמנים את שטח מדינת ישראל, כשטח וטריטוריה השייכים לפלסטין. מה זה אומר? בפועל מדינת פלסטין אינה קיימת על אף שטח אדמה בעולם.

עצם העובדה שהם טוענים שערפאת הכריז על ארץ ישראל כפלסטין לפני 28 שנים הם בעצם מודים בכיבוש הערבי בארץ ישראל ועל כך ש"פלסטין" מעולם לא הייתה קיימת לפני זה.

מאת: דוויד בונד

התגלה סוד הבתולות בגן עדן

אם שאלתם את עצמכם, מה, או מי עומדים מאחורי מחבלים ערבים צעירים שיוצאים לפיגועי טרור בישראל בידיעה שלא יחזרו ממנה חיים? כדאי שתקראו את הכתבה הזו. שייח סעודי יחייה אל ג'אנה מסביר למחבלים צעירים מה קורה בגן עדן ואיזה פרס מחכה להם.

בדרשה, מתאר שייח יחייה אל ג'אנה את מנעמי החיים בגן עדן, שנוטף סקס, זימה ותאוות אחרות.

מדבריו: "אפילו גן העדן איננו שיוויוני באסלאם".

"מקומה של האישה נחות ביותר ונדיר שאישה תגיע לגן עדן, כי מרבית הנשים בעולם הזה הן זונות ואינן ראויות להצטופף בגן עדן ואפילו לא להריח אותו".

כך מפתה האסלאם את המחבלים הצעירים לצאת למלחמת הג'יהאד ואף להתאבד למען אללה שיצ'פר אותם היטב בגן העדן. כל מה שלא קבלו בעולם הזה וכל כך התאוו אליו, ממתין להם בשפע בעולם הבא. כל גבר יזכה בכל בוקר ל – 100 בתולות וזקפתו לא תדע שובע. אין צורך בויאגרה. הבתולות כולן בנות אותו גיל : 15,16,17 והן בתולות לנצח, גם אם בותקו בתוליהם שוב ושוב.

תרגום – שרית שץ

מאת: דוויד בונד

 

מנכ"ל בצלם נגד מדינת ישראל

בערב שבת 14/10/16 קיימו נציגי המדינות מלזיה, מצרים, אנגולה, סנגל וונצואלה דיון אנטי ישראלי במועצת הביטחון של האו"ם. אורח הכבוד היה מנכ"ל ארגון בצלם הישראלי, חגי אלעד שנאם נאום חוצב להבות נגד מדינת ישראל.

כמה לא מפתיע היה זה, שיום אחד בלבד לאחר שארגון אונסק"ו קבע שבין ישראל להר הבית אין זיקה, מגיע מנכ"ל ארגון בצלם לדיון של מועצת הביטחון באו"ם ומתחנן לפניהם שיעצרו את הכיבוש: "אנו זקוקים לעזרתכם כדי שייפסק".

והרי נאומו של חגי אלעד מנכ"ל בצלם:

חברות וחברי מועצת הביטחון,

גבירותיי ורבותיי,

בטרם אפתח אני רוצה להודות לכם על ההזדמנות לדבר בפני פורום מכובד זה ולפנות אל חברי מועצת הביטחון של האו"ם.

הדברים שאני עומד לומר לכם לא נועדו לעורר בכם תדהמה. הם כן נועדו להניע אתכם.

במהלך 49 השנים האחרונות, העוול המכונה הכיבוש הישראלי של פלסטין והשליטה הישראלית על חייהם של פלסטינים ברצועת עזה, בגדה המערבית ובירושלים המזרחית, הפכו לחלק מהסדר העולמי. חצי המאה הראשונה של מציאות זו תגיע בקרוב לסיומה. בשם בצלם, מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים, אני מפציר בכם היום לעשות מעשה. כל מהלך שאינו מגיע לכדי פעולה בינלאומית נחרצת לא ישיג מאום מלבד לבשר את ראשיתה של המחצית השנייה של המאה הראשונה של הכיבוש.

גבירותיי ורבותיי,

מהי המשמעות המעשית של 49 שנים, חיים שלמים, תחת שלטון צבאי? כשהאלימות גואה, או כשתקרית מסוימת זוכה לתשומת לב עולמית, נפתח אשנב המאפשר הצצה להיבטים מסוימים של החיים תחת הכיבוש. אבל מה קורה בשאר הזמן? מה קורה ביום רגיל אחד מ-17,898 ימי הכיבוש שמוסיף להתקיים באין מפריע? חיים תחת משטר צבאי משמעם בעיקר אלימות בלתי נראית, בירוקרטית ויומיומית. אלה חיים שמוכפפים למשטר היתרים נצחי ששולט בחייהם של פלסטינים מרגע היוולדם ועד מותם: ישראל שולטת במרשם האוכלוסין; ישראל מחליטה מי ייסע לחו"ל ומי לא; ישראל מחליטה מי ייכנס לביקור מחו"ל ומי לא; בכפרים מסוימים, ישראל מחזיקה ברשימות הקובעות מי יבקר בכפר, או מי יעבד איזו חלקה. היתרים לא תמיד ניתנים. ותמיד, היתרים יש לחדש. כך, בכל נשימה ונשימה, שואפים הפלסטינים את אוויר הכיבוש. צעד אחד לא נכון עלול לעלות להם בחופש התנועה, בפרנסה ואולי באפשרות להתחתן עם מי שיבחרו.

ובינתיים, כל העת, התנחלויות ומתנחלים. אלה הם אזרחים ישראלים שחיים, לכאורה, במדינת עולם ראשון דמוקרטית, שאיכשהו קיימת רק עבורם מחוץ לגבולות מדינתם שלהם. פרויקט ההתנחלויות שמתרחב ללא הרף, למרות אי-חוקיותו, מתקיים בכל רחבי הגדה המערבית ומזרח ירושלים. ההתנחלויות חולשות לא רק על שטחן הבנוי, אלא גם על חלקות אדמה נרחבות מסביבן המיועדות להרחבתן העתידית או משמשות כ"שטח ביטחון מיוחד". עבור הפלסטינים, ההתנחלויות הן מחסומים, דרכים עוקפות לשימוש המתנחלים, מכשול ההפרדה – ובסופו של דבר משמעותן הוא שבירתה של פלסטין למאות קהילות מבודדות שצפות, או ליתר דיוק שוקעות, בתוך ים של שליטה ישראלית. למי מגיע לחיות בתנאים כאלה במשך חצי מאה?

גבירותיי ורבותיי,

מבחינת ישראל, כמעט כל ההיבטים של מציאות זו הם חוקיים. השליטה הישראלית על חייהם של פלסטינים ייחודית בדווקנות בה מתייחס הכובש ללשון החוק ממש בשעה שהוא רומס את רוחו. הכיבוש הפך את דלדול המשפט ההומניטארי הבינלאומי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי לאמנות של ממש, עד כדי הפיכתם לחסרי משמעות כמעט. אחרי שמשפטנים צבאיים, פרקליטות המדינה ובית המשפט העליון מסיימים לעצב, ביד אמן ממש, חוות דעת משפטיות, כל שנותר הוא אי צדק טהור. הראו לי פלסטיני שאת מותו יש לתרץ על מנת לחמוק מעונש ואראה לכם חוות דעת מלומדת מטעם הפרקליט הצבאי הראשי. הראו לי מאה אלף הפלסטינים שהושלכו בצדו השני של מכשול ההפרדה שנבנה בתוך מזרח ירושלים ואזכיר לכם שגם לעוול המשווע הזה בית המשפט הגבוה לצדק נתן הכשר מראש.

הראו לי חלקת אדמה השייכת לפלסטינים שעליה תרצו להשתלט והמנהל האזרחי כבר ימצא את המנגנון החוקי – הכול הרי חייב להיות על פי חוק! – שיאפשר זאת: שטחי אימון צבאיים, שמורות טבע, אתרים ארכיאולוגיים ומעל לכל הכרזה על אלפי דונמים כ"אדמת מדינה". איזו מדינה בדיוק? כל אלה משמשים בהצלחה יתרה לנישול פלסטינים וכתירוץ שלא לאפשר להם להתחבר לתשתיות החשמל והמים.

ברור שהפעולות הללו של ישראל אינן זוכות ל-100% הצלחה. זה יהיה שקוף מדי. אז מדי פעם, אולי פעם בעשור, חייל זוטר כלשהו מועמד למשפט ראווה; ובמקרים בודדים איזו תכנית מתאר לכפר פלסטיני תזכה לאישור. החריגים הנדירים הללו, שנבחרים בקפידה יתרה, מסיחים את הדעת בהצלחה מהתמונה הכוללת.

כדי לשמר את מראית העין של שמירה על החוק, ישראל מקפידה על "הליך תקין" בכל פעולה כמעט – באפשרות להאכיל בכפייה שובתי רעב, כפי שהתיר לאחרונה בג"ץ; באישור וחידוש שגרתיים של צווי מעצר מנהלי לשם המשך החזקתם של מאות פלסטינים במאסר ללא משפט; בהריסת בתי משפחותיהם של מבצעי פיגועים – כן, גם זה אירע מאות פעמים, במסגרת הליך תקין ועם גושפנקא של בג"ץ: למעלה מ-4,400 פלסטינים איבדו כך את בתיהם מאז שנת 2,000.

כן, בישראל יש עורכי דין, פרקליטים ושופטים מקצועיים. הכיבוש באמת מאוד "מקצועי". היה לנו המון זמן להתמקצע בכיבוש. אבל לא צריך להיות עורך דין על מנת לזהות אי צדק. צריך רק להביט בכיבוש כדי לראות מהו באמת: כסות חוקית לאלימות מדינה מאורגנת.

גבירותיי ורבותיי,

ישראל הפכה בשיטתיות את הפרת זכויות האדם בשטחים לחוקית, באמצעות הקמתם של יישובי קבע, הריסות בתים עונשיות, מנגנון תכנון ובנייה מפלה, השתלטות על אדמות פלסטינים ואמצעים רבים נוספים. מערכת אכיפת החוק הצבאית, אם אפשר בכלל לקרוא לה כך, מטייחת כעניין שבשגרה מאות מקרים בהם פלסטינים נהרגו או נפלו קרבן להתעללות.

הנה כמה נתונים: ישראל הכריזה על 20% משטחי הגדה המערבית כ"אדמת מדינה"; ישראל ב"נדיבותה" אפשרה לפלסטינים לבנות על חצי אחוז משטח C, המהווה 60% משטחה הכולל של הגדה ונותר בשליטה ישראלית "זמנית" מזה שנות דור; במהלך העשור האחרון, ישראל הרסה כ-1,200 בתים פלסטינים בגדה המערבית, לא כולל מזרח ירושלים, והותירה 5,500 תושבים, מחציתם קטינים, חסרי בית. אם נוסיף לכך את הנתונים הנוגעים למזרח ירושלים המספר יעלה בכ-50% נוספים; נכון לאפריל 2016, כ-7,000 פלסטינים הוחזקו במשמורת ישראלית, רבע מהם במעצר עד תום ההליכים וכ-10% במעצר מנהלי; ונתון נוסף אחרון – בכרבע מיותר מ-740 התלונות שבצלם העביר לשלטונות הצבא מאז שנת 2,00, לא נפתחה כלל חקירה. בחצי מכלל המקרים הללו נסגר תיק החקירה ללא תוצאות ורק ב-25 מקרים הוגשו כתבי אישום. ושימו לב לזה: במהלך תקופה זו, שלטונות הצבא איבדו, פיזית, 44 תיקים, יותר ממספר התיקים בהם הוגש כתב אישום.

ישראל עומדת על כך שכל זה חוקי גם על פי החוק הישראלי וגם על פי המשפט הבינלאומי.

זה לא.

אבל עובדה זו אינה מפריעה לישראל להמשיך וליישם את המדיניות שלה כיוון שלמרבה הצער, אין בנמצא מנגנונים יעילים לאכיפת המשפט הבינלאומי וכך, ישראל מיישמת ומקדמת את מדיניותה תוך תמיכה הולכת וגוברת מבית. על אף הסכמה בינלאומית – לרבות החלטות של מועצת הביטחון – שההתנחלויות אינן חוקיות, השינוי המדיד היחיד בנושא זה הוא העלייה במספר ההתנחלויות והמתנחלים – ובמספר הפלסטינים שחיים בצילם, בסכנת הריסה וגירוש.

גבירותיי ורבותיי,

כבר 27 שנים שבצלם שוקד על תיעוד וחשיפה של הפרות של זכויות האדם בשטחים הכבושים, על ניתוח ופרשנות של הנתונים ועל פעילות ציבורית בישראל ובחו"ל בנושא. אנחנו לא מצדדים בפתרון פוליטי מסוים. אנחנו נאבקים בהפרות של זכויות האדם. למעשה, אנחנו רואים כיצד ישראל ניצלה בהצלחה את "תהליך השלום" על מנת לתת לעצמה ארכה, ארוכה במיוחד, בעוד היא קובעת עוד ועוד עובדות בשטח הפלסטיני.

כל עוד הכיבוש נמשך, בצלם יתמיד במשימתו ליידע את הציבור הישראלי על הדרכים בהן המדינה מדכאת את הפלסטינים. היינו ונותרנו נחושים במשימתנו זו: זוהי חובתנו המוסרית הבסיסית. אבל, אחרי כל כך הרבה שנים, אי אפשר עוד להתחמק ממסקנות מסוימות. עקרונות מוסריים לבדם לא יספיקו. ישראל לא תתעורר פשוט בוקר בהיר אחד להבנה שהמדיניות שהיא נוקטת היא אכזרית ותפסיק את הדיכוי באחת. עשרות שנים של תירוצי שווא ושל פחדים אמתיים, של אינטרסים כלכליים ושל דוגמות פוליטיות, משתלבים יחד כדי למנוע שינוי, ומנגד, לא הוצגו די סיבות משכנעות לשנות כיוון.

ובזירה הגלובלית?

לפני שש וחצי שנים הזהיר סגן הנשיא האמריקני ג'ו ביידן שה"סטטוס קוו אינו בר קיימא". מסתבר שאזהרתו הקדימה את זמנה לפחות בשש וחצי שנים. ה"ססטוס קוו", אותה עקומת גדילה זוחלת של אינטרסים ישראליים הבאים על חשבון זכויותיהם של פלסטינים, הוכח לא רק כבר קיימא אלא כמשגשג. לפני כשנה האיחוד האירופי פתח ב"דיאלוג מובנה" בן חצי שנה עם ישראל במטרה להביא להפסקת הריסות הבתים המנהליות בשטח C. שישה חודשים לאחר מכן, כשהדיאלוג לא הביא לשום תוצאות והריסות הבתים נמשכו, האיחוד האירופי החליט – להאריך את הדיאלוג. כשהריסות בתים בהיקף חסר תקדים מתבצעות בד בבד עם דיאלוג בינלאומי שאינו תחום בזמן, איזו סיבה יש להפסיק את ההריסות?

הכיבוש הוא בבירור בר קיימא ברמה הבינלאומית, כיוון שעד היום, הקהילה הבינלאומית סירבה לנקוט פעולות אפקטיביות.

בשנים האחרונות הפכה תובנה זו לכואבת במיוחד. הפרויקט ארוך הטווח של ישראל, כלומר, ניצול מקסימלי של אדמות פלסטיניות תוך צמצום מקסימלי של המטרד, כלומר של הנוכחות הפלסטינית באזור, מורגש מתמיד. די בחצי יום של שוטטות בגדה המערבית כדי להבין שהמפעל שמקדמות ממשלות ישראל לדורותיהן, ימין, מרכז ושמאל, מאז שנת 1967, נועד להיות מפעל של קבע. גם בכירים ישראלים בדימוס אומרים זאת בריש גלי. אלוף פיקוד המרכז לשעבר קבע לאחרונה בפשטות: "משאירים שם את הצבא כי למדינת ישראל אין שום כוונות לצאת מהשטח הזה". וכשההנהגה הישראלית המכהנת, מראש הממשלה ומטה, ויתרה כבר על מס השפתיים, ומודה בכך בפה מלא, בזמן אמת וברמה כזו של בהירות רשמית, אפשר היה לחשוב שסוף סוף, לבטח יהיו לכך השלכות. האם הייתה זו תמימות לצפות לכך?

אולי. בעוד הבהירות חסרת התקדים בשיח הרשמי הישראלי מצמצת את הפער בין מעשיה של המדינה לרטוריקה החלולה שלה בנוגע למשא ומתן ולמהלכים דיפלומטיים, העולם מגיב – בעוד דו"ח. שנת 2016 היא כבר השנה הקשה ביותר בכל הנוגע להריסת בתיהם של פלסטינים מאז החל הכיבוש. איני יכול שלא לשאול: כמה עוד בתים פלסטיניים צריכים להירמס תחת בולדוזרים לפני שהעולם יבין שמילים שאינן מגובות במעשים רק מאותתות לישראל שהיא יכולה להמשיך?

גבירותיי ורבותיי,

מימוש זכויות האדם לא צריך להמתין עוד. לפלסטינים יש את הזכות לחיים ולכבוד, את הזכות לקבוע את עתידם בעצמם. כל אלה נדחו כבר הרבה יותר מדי, וכידוע, צדק המבושש לבוא הוא צדק שנמנע.

כפי שמרטין לותר קינג לימד אותנו, "אנחנו יודעים, מניסיון מר, שחירות לעולם אינה ניתנת על ידי המדכאים". ולכן, אלו העובדות אשר בפני הקהילייה הבינלאומית: חוסר פעולה לא רק נותן למדכאים אור ירוק להמשיך בפועלם מבלי שיהיו לדבר השלכות רבות מדי, הוא נותן למדכאים גם את הכוח להחליט מתי יגיע הזמן לשקול אלטרנטיבות. "חכו", אומרת ישראל, "לא עכשיו, זה לא הזמן המתאים". ומרטין לותר קינג משיב ש"חכו" משמעו, כמעט תמיד, "לעולם לא". והוא מוסיף, "זה תמיד הרגע הנכון לעשות את מה שנכון לעשות". עכשיו הזמן. הגיעה העת לפעול. למועצת הביטחון של האו"ם יש לא רק את הכוח, אלא גם את האחריות המוסרית והזדמנות של ממש, לפעול בדחיפות לפני שנגיע ליוני 2017, התאריך הסמלי שבו תחל מחצית המאה הבאה של הכיבוש. לומר לעולם, לישראלים ולפלסטינים, באופן ברור ומגובה בפעולה בינלאומית: ישראל לא יכולה ללכת עם ולהרגיש בלי. אי אפשר לכבוש עם במשך חמישים שנה ולהתהדר בנוצות של דמוקרטיה. אי אפשר להפר את זכויותיהם של מיליוני אנשים ולדרוש פריבילגיות בינלאומיות, תוך הישענות על הצהרות נבובות בדבר מחויבות לערכים משותפים של זכויות אדם.

ישראל היא מדינה ריבונית שהוקמה מכוח לגיטימציה בינלאומית שניתנה באמצעות החלטה היסטורית של המוסד הזה ממש בשנת 1947. אני אזרח המדינה הזו. המדינה הזו היא מולדתי. במשך רוב שנות קיומה של המדינה שלי, העולם אפשר לה להחזיק עם אחר תחת כיבוש. כל חיי עד כה, כל יום ויום, חלפו בד בבד עם מציאות זו. מיליוני ישראלים ופלסטינים אינם מכירים כל מציאות אחרת. אנחנו זקוקים לעזרתכם. חמישים שנים של כיבוש "זמני" הם זמן ארוך מדי מכדי שאפילו אדם אחד על פני כדור הארץ יקבל את הסתירה המובנית הזו. זכויותיהם של הפלסטינים חייבות להתממש. הכיבוש חייב להיפסק. מועצת הביטחון חייבת לפעול. הזמן לכך הוא עכשיו.

מאת: דוויד בונד
הנאום והסרטון נלקחו מאתר בצלם
צילום תמונת שער: AP

 

ארדואן במרס טורקי מול ביבי

כלי-תקשורת בטורקיה מדווחים כי ישראל העבירה למשרד המשפטים המקומי 20 מיליון דולר לפיצוי משפחות הרוגי ההשתלטות על הספינה מרמרה לפני כשש שנים.

תשלום הפיצויים הוא סעיף מרכזי בהסכם לנרמול הקשרים בין שתי המדינות.

סוכנות הידיעות 'אל קודס' דיווחו כי טורקיה תרמה 20 מיליון דולר לפלסטין ורצועת עזה עבור הנצחת אותם האנשים שנהרגו על ספינת המרמה.

העיתון "הורייט" מדווח בתוך-כך כי אנקרה תודיע על מינוי שגריר מטעמה בישראל, בתוך עשרה ימים. אחד המועמדים הבולטים לתפקיד הוא יועצו של הנשיא ארדואן, כמאל אוקם.

מה יקרה עכשיו? עכשיו יהיה עוד תקציב לחמש את המחבלים ולממן עוד שונאי ישראל. הרי שילמנו על זה מראש.

מאת: דוויד בונד

צפו בתזכורת על משט המרמרה

"מחמוד עבאס יהודי"

יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס הלוא הוא מיודענו אבו מאזן השתתף בהלוויה של שמעון פרס וחטף קיטונות של בוז, גינויים, קריאה להתפטרות מתפקידו על רקע היותו בוגד בעם הפלסטיני.

אמש, יום שישי 30/9 קצין בכיר במנגנוני הביטחון הפלסטיני, אוסמה מנסור אבו ערב פרסם בעמוד הפייסבוק שלו פוסט נגד היו"ר מחמוד עבאס נגד השתתפותו בהלוויתו של נשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס ופוטר מתפקידו.

הקצין אוסמה מנסור אבו ערב:
%d7%94%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%a3-%d7%a9%d7%a4%d7%95%d7%98%d7%a8

הבוקר, יום שבת 1/10 נורו מרכב צרור יריות לכיוון ביתו של מחמוד עבאס, היורים לא נתפסו.

סטודנטים באוניברסיטת ביר זית ברמאללה הוציאו מנשר בו קראו ליו"ר הרשות להתפטר מתפקידו כמי שבגד בעמו, הוא אינו ראוי עוד לייצג את העם הפלסטיני מול ישראל והעולם. "אנו קוראים לנשיא מחמוד עבאס להתפטר מתפקידו ולהתנצל בפני העם שלנו על השתתפותו בהלוויה של החשוד פרס. אנחנו לא נסכים לבגידה בעמנו."

מסמך הסטודנטים:
%d7%9e%d7%a1%d7%9e%d7%9a-%d7%94%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%93%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%9d

הגדיל לעשות, בכיר בחמאס, מחמוד א-זהאר מבכירי החמאס בעזה שהכריז אחרי השתתפותו של היו"ר בהלוויה: "מחמוד עבאס יהודי, על כן יש לנהוג בו כיהודי".

על פי הנראה בסרטון הוידאו שפרסם החמאס, מטרתו של מחמוד א זהאר היא הסתה חד משמעית, הקוראת לרצוח את יו"ר הרשות.

מאת: דוויד בונד

מחמוד א-זאהר בכיר חמאס בראיון טלוויזיוני:

"בעוד 10 שנים לא תהיה ישראל"

אירופה סוערת, אמריקה מבולבלת והנה זה מגיע : הנרי קיסינג'ר מצוטט בניו יורק פוסט: "בעוד 10 שנים לא תהיה יותר ישראל".

בתאריך 27/9/2012 מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, יהודי במוצאו, הנרי קיסינג'ר צוטט כאומר את הדברים בידי כתבת הרכילות של "הניו יורק פוסט". לטענתה, הדברים נאמרו למקור שלישי שהעביר לה את הדברים

קיסינג'ר, שכיהן במהלך ממשל ניקסון כיועץ לביטחון לאומי ומזכיר מדינה ונחשב לאחד הפרשנים הבינלאומיים המובילים בעולם, צוטט כאומר את הדברים על ידי סינדי אדמס, כתבת הרכילות של העיתון האמריקני "הניו יורק פוסט" שכתבה כי הדברים הגיעו אליה ממקור שלישי ששמע את קיסינג'ר.

אוסיף בנימה אישית: "עם חברים כאלו, לא צריך אוייבים."

לכתבה במלואה:

No more usrael
By PageSix.com Staff
September 18, 2012 | 4:00am

Henry KISSINGER. Former secretary of state. Current savant of the state of the world. Do not argue with Mr. Kissinger’s know-how. He already knows how.

Middle East horror. Democratic party dissing Jerusalem. DC’s anti-Israel mentality. Obama, busy raising re-election funds, no time for beleaguered Netanyahu. The Oval Office attitude versus the Red Line. Iran’s oath to destroy our only friend in that part of the world.
Reported to me, Henry Kissinger has stated — and I quote the statement word for word: “In 10 years, there will be no more Israel.”
I repeat: “In 10 years, there will be no more Israel.”

מאת: דוויד בונד

בשם הדיפלומטיה נגד צה"ל

בעקבות תקרית בין דיפלומטית מצרפת לבין קצין מג"ב, ישראל יצאה בהצהרה כי תכריז על הדיפלומטית הצרפתייה כאישיות בלתי רצויה. התקרית המבישה קרתה בתאריך 22/9/13 בהפגנת הזדהות ולקיחת צד עם הפלסטינים, נגד ישראל, בו השתתפה גם נספחת התרבות של הקונסוליה הצרפתית בירושלים, בפעילות נגד חיילי צה"ל, בניגוד לחוק הישראלי.

הדיפלומטית הצרפתייה סטרה לקצין מג"ב, מאנשי כוחות ביטחון ועוררה פרובוקציות.

האירוע התרחש ביום שישי בתאריך 20/09/2013 כאשר שורה של פעילי שמאל, פלסטינים ודיפלומטים מאירופה הגיעו לכפר פלסטיני בבקעת הירדן, אחרי ביצוע הריסה של מספר בתים. הדיפלומטים, רובם מהקונסוליות של מדינות אירופה היושבות בירושלים, ביקשו להיכנס למקום עם ציוד, וחיילי צה"ל שהיו במקום מנעו זאת מהם בטענה שהפלסטינים ניסו להקים מאחז בלתי חוקי.

כתב רויטרס ששהה באירוע דיווח וגם פרסם באותו יום שהאירוע יצא משליטה לאחר שהחיילים פעלו נגד המפגינים.

בהודעת הגינוי שפרסמה אשטון למקרה החריג נמסר כי "האיחוד האירופי מגנה את החרמת הסיוע שביצעו כוחות הביטחון הישראלים בכפר חירבת מחולה." נציג האיחוד הדגיש שהחיילים הפריעו לדיפלומטים שהגיעו למקום עם אספקה של סיוע הומניטארי. עוד הודגש כי האיחוד כבר פנה לישראל כדי להביע את מחאתו בנושא.

לאור האירוע המביש אוסיף ואומר: לסגל הדיפלומטי יש יעוד ושליחות מוגדרת היטב לביצוע. אם היא רוצה לנקוט עמדה ואין לה שום אחריות כלפי השלטון שהיא מייצגת, ראוי שתפרוש מתפקידה ותמלא אחר משאלות ליבה.

מאת: דוויד בונד

"תעבדו במקום לייצר רקטות"

סטודנטית פרו-פלסטינית חשבה שיש לה שאלה ממש טובה, אך אז, מלך ההסברה הישראלית אלן דרשוויץ ענה לה. וכך נראית ונשמעת שיחתם. צפו בסרטון

סטודנאית: "ראשית, 80% מהמשפחות בעזה תלויות היום בסיוע הומניטרי."
"למה?" שאל המרצה
"למה?" שאלה הסטודנטית שנשמעה כמי שאינה מבינה את שאלתו של המרצה
המרצה ענה לה: "כן, למה? היתה להם הזדמנות. ישראל עזבה, נשארו חממות, היו הזדמנויות לפתח את הכלכלה. הסיבה שכולם נשענים על רווחה מעידה על משהו. הם במחנה פליטים. תעשו משהו. תגלו עצמאות תעבדו במקום לצאת ולייצר רקטות… אני לא מרגיש צער."

המשך השיחה בסרטון

מאת: דויד בונד

 

"צאצאי הקופים והחזירים"

בסרטון וידאו שלפנינו, תראו כיצד מרצה ערבי בכיר, שמכיר את כל היתרונות של "צאצאי הקופים והחזירים" (מתוך הקוראן) מזכיר לעולם המוסלמי למה היהודים הם העם הנבחר.

על כופרים, קופים וחזירים: טרמינולוגיה אסלאמית אנטישמית
העם היהודי שבע רדיפות כונה בידי אויביו השונים בשמות גנאי רבים. שמות שנועדו לפגוע, להשפיל ולסבול. במלחמות היהודים, שמות גנאי לא היו מנוכסים באופן בלעדי לבני האדם. גם מקומות שנכבשו, נקראו לעיתים בשם אשר נועד להשפיל ולפגוע. כזה הוא המקרה של ארץ ישראל אשר לאחר הכיבוש הרומאי וחורבן בית שני הוסב שמה ל"פילישתיה" על שם הפלישתים יורדי הים, אויבם המרים של היהודים המקראים וכך גם שמה של ירושלים שונה ל"איליה קפיטולינה". אך לא מקומות הם מענייננו כאן, כי אם בני אדם.

כאמור, היהודים כונו בשמות גנאי רבים ביניהם (המוכרים יותר למצער) ה"קייק" וה"ז'יד" אך יש גם את ה"חבון" (סבון בספרדית) ועוד. כינויים אלו צמחו מכל מיני סיבות במרחב הנוצרי, שכמו שאנו יודעים, עבר רפורמציה חברתית, תרבותית ופוליטית כזו, שהוציאה את הביטויים הללו אל מחוץ לגבולות השיח הציבורי (בעיקר נכון הדבר במדינות דמוקרטיות). במרחב הנוצרי, על כינויי הגנאי שהודבקו בו ליהודים (ולזרים, לשונים ול"אחר" בכלל), כיום, באמצעי התקשורת ההמוניים והמרכזיים (המיינסטרים) לא נמצא בנקל כינוי גנאי אנטישמי וגם אם נמצא, קשה יהיה להראות שיטתיות בדבר.

לעומת זאת, במרחב האסלאמי, כינויים עבור "אחרים" (לא-מוסלמים) לקוחים מספרי הקודש האסלאמיים, בראש ובראשונה הקוראן וספרות החדית' (המסורת בעל פה) והסירה (קורות חייו של מוחמד). כך, הכינויים שהודבקו ליהודים נוצרו כתוצאה מהקשר שבין מוחמד ליהודים בחצי האי ערב בראשית ימיה של דת האסלאם. כינויים אסלאמיים אשר הודבקו ליהודים נועדו, כיתר כינויי הגנאי, להשפיל את העם היהודי ולהביאו לידי שבירה (ומשם קצרה הדרך להתאסלמות) ותחושת מועקה רציפה שתעודד התנתקות מן הדת היהודית ולהיעלמותו של העם היהודי.

אז מי הם הקופים והחזירים? בפירושו לקוראן כותב אורי רובין כי "את היהודים הפך אלוהים לקופים כי חיללו את השבת (סורה 65:2, 166:7). אשר לנוצרים, הפרשנים גורסים כי אלוהים הפכם לקופים וחזירים כי כפרו בנס השולחן הערוך של ישוע [סורה 115:2]". ככל שישראל ממשיכה להתקיים, כך חייבים קנאי האסלאם להצדיק את המלחמה בה ואת דרבונם של מאות מיליוני מוסלמים ברחבי העולם למאבק זה. השימוש בפסוק מן הקוראן בדבר היות היהודים והנוצרים צאצאים של קופים וחזירים, בשילוב עם החדית' הנזכרת לעיל, משמש בסיס תאולוגי להתקפה על מדינת ישראל והיהודים בפרט ועל המערב ושאר האומות להן סכסוך כזה או אחר עם האסלאם – יהיו אלו הינדים, מוסלמים אחרים, נוצרים, אנימיסטים או יהודים.

מאת: דוויד בונד
פורסם באתר Online Jihad Exposed