חדשות
הלכות והנהגות ליום ראשון כד' טבת התשע"ז

הלכות והנהגות ליום ראשון כד' טבת התשע"ז

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא" – הלכות והנהגות ליום ראשון כד' טבת התשע"ז מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א מתוך הקונטרס החדש לימי השובבי"ם אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. לע"נ הצדיק רבי חיים פינטו הגדול זצוק״ל

א. מובא בספר שער רוח הקודש (ש"ז, תיקון כז) וזל"ק, עניין השובבים הנודעים ר"ל שיש מנהג קדום בכל ישראל להתענות מ' יום רצופים שיש מן יום הראשון של פרשת שמות עד פרשת תרומה וקצת מן תצוה ונתנו סימן בהם (ירמיה ג,יד) "שובו בנים שובבים" ר"ת ש'מות ו'ארא ב'א ב'שלח י'תרו מ'שפטים

ב. הנה בימים אלו התיקון הוא על עוון הקרי, וימים אלו מסוגלים להתענות בהם על הקרי יותר מכל ימות השנה. וטעם הדבר הוא משום שגלות מצרים כשהשתעבדו בחומר ובלבנים,‏ הייתה לתקן את הניצוצות שיצאו מאדם הראשון באותם ק"ל שנים שפירש מן אשתו והיה מוליד שדין ורוחין על ידי טיפות קרי, וכל אלו נתקנו מגלות מצרים. ולכן בזמן הפרשיות האלו יש בהם סגולה לתקן עון הקרי, ולכן הם מתחילים מפרשת שמות מפני שפרשת שמות היא תחילת השעבוד, ומסיים בפרשת משפטים ששם מדובר בעבד עברי וכו'.

‏ג. מובא בשער היחודים (ענף ג, פ"ד) וזל"ק, מנהג ישראל להתענות מ' ימים מפרשת שמות עד פרשת משפטים, ונתנו סימן שובבי"ם בראשי הפרשיות. ואומנם מ' יום אלו, עיקר התעניות בהם לא נתקנו רק מפני תיקוני קרי, וימים אלו מסוגלים על הקרי יותר מכל השנה. ואמנם תבין במה שכתבנו בסוד ערב רב וסוד הגלות שהיה במצרים בחומר ובלבנים, ואמרנו שאלו היו סוד טיפת קרי של אדם הראשון, שהוליד בק"ל שנה ונתקן בגלות מצרים. לכן בזמן הפרשות האלו, יש סגולה לקבל תשובת המתענה בהן על הקרי באותן מ' ימים. לכן הם מתחילין מפרשת שמות שאז התחיל השעבוד, ומסיים בפרשת משפטים לטעם שאמרנו שלא נגמרו לתקן עד "כי תקנה עבד עברי" לכן נסמך דין זה למתן תורה עכ"ד.

ד. מובא בשער מאמרי רז"ל (ש"ג, דף ב) לרבנו המהרח"ו זצוק"ל וזל"ק, מנהג קדום בכל ישראל להתענות מ' יום רצופים שיש מן יום ראשון של פרשת שמות עד פרשת תרומה וקצת מן תצוה (שער רוח הקודש שער ז, תיקון כז דף כג), ודע דארבעים יום של השובבי"ם של ספר שמות הם נעשים על תיקון הקרי, וכנגד מ' סאה של מי הטבילה המטהרים את בעל קרי ג"כ, ואז נקרא יקר כמו שאמר הכתוב (איוב כח, י) "וכל יקר ראתה עינו" עכ"ד.
— לימוד שתי משניות יומי —
לע"נ הצדיק רבי מאיר שלום אבוחצירה בן פרחה – ה"בבא מאיר" זצוק״ל

יומא, פרק ג' משנה ט':
בָּא לוֹ לְמִזְרַח הָעֲזָרָה, לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ, הַסְּגָן מִימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ. וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים, וְקַלְפִּי הָיְתָה שָׁם וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. שֶׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ הָיוּ, וַעֲשָׂאָן בֶּן גַּמְלָא שֶׁל זָהָב, וְהָיוּ מַזְכִּירִין אוֹתוֹ לְשֶׁבַח:

יומא, פרק ג' משנה י':
בֶּן קָטִין עָשָׂה שְׁנֵים עָשָׂר דַּד לַכִּיּוֹר, שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ אֶלָּא שְׁנָיִם. וְאַף הוּא עָשָׂה מוּכְנִי לַכִּיּוֹר, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מֵימָיו נִפְסָלִין בְּלִינָה. מֻנְבַּז הַמֶּלֶךְ הָיָה עוֹשֶׂה כָּל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל זָהָב. הִילְנִי אִמּוֹ עָשְׂתָה נִבְרֶשֶׁת שֶׁל זָהָב עַל פִּתְחוֹ שֵׁל הֵיכָל. וְאַף הִיא עָשְׂתָה טַבְלָא שֶׁל זָהָב, שֶׁפָּרָשַׁת סוֹטָה כְתוּבָה עָלֶיהָ. נִיקָנוֹר נַעֲשׂוּ נִסִּים לְדַלְתוֹתָיו, וְהָיוּ מַזְכִּירִין אוֹתוֹ לְשֶׁבַח:

זכות הלימוד תעמוד לרפואת והצלחת מו"ר עט"ר הצדיק רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א בן הרבנית זהרי.

 

 

מאת: בן ציון עטיה

מאת: בן ציון עטיה

 

רבנו הצדיק4

 

 

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

nine − 8 =