חדשות
הלכות והנהגות ליום ראשון יז' טבת התשע"ז

הלכות והנהגות ליום ראשון יז' טבת התשע"ז

הלכות והנהגות ליום ראשון יז' טבת התשע"ז מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא" – הלכות והנהגות ליום ראשון יז' טבת התשע"ז מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א מתוך הסידור ליום חול אמרי פי

לע"נ הצדיק רבי חיים פינטו הגדול זצוק״ל

א. ומובא בשער הכוונות (ענין נוסח התפילה שבסוף תפילת שחרית) אמר לי מורי ז"ל, שיש ברקיע יב' חלונות כנגד יב' שבטים, וכל שבט ושבט עולה תפילתו דרך שער אחד מיוחד לו, והוא סוד יב' שערים הנזכרים בסוף יחזקאל. והנה אין ספק כי אם תפילות כל השבטים היו שוות לא היו צורך לי"ב חלונות ושערים וכל שער יש לו דרך בפני עצמו, אלא ודאי מוכרח הוא שכיון שתפילותיהם משונות לכן צריכים שערים מיוחדים לכל שבט ושבט, כי כפי שורש ומקור נשמות השבט ההוא כך צריך להיות סדר תפלתו. ולכן ראוי לכל אחד ואחד להחזיק כמנהג סדר תפילתו כמנהג אבותיו, לפי שאין אתנו יודע מי הוא משבט זה ומי הוא משבט זה, וכיון שאבותיו החזיקו במנהג ההוא אולי הוא מן השבט ההוא הראוי לו אותו המנהג ועתה בא לבטלו ואין תפילתו עולה למעלה אם לא בדרך הסדר ההוא, אבל צריך שתדע שאין זה אלא בענין תיבות משונות באמצע התפילה וכיוצא בו כגון להקדים הודו קודם ברוך שאמר או אחר כך וכיוצא, אבל מה שהוא מיוסד על פי הדין המפורש בתלמוד זה הוא דבר השוה לכל נפש ואין חילוק ביניהם כלל בכל השבטים עכ"ל. וכן כתב בפרע"ח (בהקדמת שער התפילה) ומובא במגן אברהם (ריש סימן סח). ועיין עוד במעבר יבק במאמר אמרי צדק (פרק לא) ועיין בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סימן ט) שכתב ופשוט דכל זה שייך גם בנוגע להמבטא.

ב. וזה לשון המשנת חסידים (במסכת ‏הבריאה דערבית פרק א, מב יג) ואין לשנות מנהג אבות בעיקר התפילה לפי שחלוקי המנהגים באו מחילוק שורש הנשמות, ולכל מנהג יש לו שורש מסילה שמורה לו למעלה להעלותו ואין אדם נוגע במוכן לחבירו, ואם לא ידע אם בנפשו הוא המנהג שתפסו אבותיו נוח לו שיתנהג במנהג המובחר שקבל הרח"ו כוונותיו על האר"י זצוק"ל שרובו הוא על סדר תפילת הספרדים לתקן תיקון הצריך למעלה.

ג. ובספר ליקוטי אמרים להמגיד הגדול רבנו דב בער ממזריטש זצוק"ל כתב והנה השער הי"ג למי שאינו זוכר את שבטו ואינו יודע באיזה שער יבוא לחצר המלך לזה מכוון השער הי"ג, והוא כנגד תיקון הי"ג שהוא "ונקה" שהוא מקבל מכל הי"ב תיקונים וצ"ל. והנה האלקי האר"י זצ"ל בהיות נהירין ליה שבילין דרקיעא לימד דעת את העם למי שאינו מכיר את שבטו ותיקן סדר מלוקט מכמה נוסחאות כידוע לבקיאים עי"ש, ובזה מתורץ קושיית השמן ששון על שער הכוונות הנ"ל דרבנו האר"י נהג כמנהג הספרדים (לומר הודו קודם ברוך שאמר) ולא ידעתי כיצד שינה המנהג. ועיין בסידור תפילה לדוד להגה"ק מבוטשאטש ,ועיין עוד באגרות הקודש שבסוף ספר נועם אלימלך (ד"ה. ושאלתי אאמו"ר נ"י שיאמר לי מפני מה משנים הנוסחאות שבתפילה).

 

 — לימוד שתי משניות יומי —

לע"נ הצדיק רבי מאיר שלום אבוחצירה בן פרחה – ה"בבא מאיר" זצוק״ל

יומא, פרק ב' משנה ד':

הַפַּיִס הַשְּׁלִישִׁי, חֲדָשִׁים לַקְּטֹרֶת בֹּאוּ וְהָפִיסוּ. וְהָרְבִיעִי, חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים, מִי מַעֲלֶה אֵבָרִים מִן הַכֶּבֶשׁ וְלַמִּזְבֵּחַ:

יומא, פרק ב' משנה ה':

תָּמִיד קָרֵב בְּתִשְׁעָה, בַּעֲשָׂרָה, בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. כֵּיצַד. עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה. בֶּחָג, בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם, הֲרֵי כָאן עֲשָׂרָה. בֵּין הָעַרְבַּיִם, בְּאַחַד עָשָׂר, הוּא עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה, וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי גְזִירֵי עֵצִים. וּבַשַּׁבָּת בְּאַחַד עָשָׂר, הוּא עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה, וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים. וּבַשַּׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג, בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מָיִם:

זכות הלימוד תעמוד לרפואת והצלחת מו"ר עט"ר הצדיק רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א בן הרבנית זהרי.

 

 

מאת: בן ציון עטיה

מאת: בן ציון עטיה

 

 

צילום: גדי קבלו

צילום: גדי קבלו

 

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

eight + 12 =