חדשות
ערב הילולא לצדיק עבדאללה

ערב הילולא לצדיק עבדאללה

הערב הילולה דצדיקיא לרב של רבנו יוסף חיים הבן איש חי זצוק"ל זיע"א כל בית ישראל מתבקשים: להדליק נר לכבוד הצדיק רבי עבדאללה עובדיה אברהם סומך זצוק"ל זיע"א

רבי עבדאללה (עובדיה) אברהם יוסף סומך זצוק"ל זיע"א (תקע"ג,1813 – יח באלול תרמ"ט, 13 בספטמבר 1889),רב, פוסק ואיש חינוך. השפיע רבות על העולם התרבותי – דתי בעיראק של המאה ה-19.

רבי עבדאללה סומך נולד בבגדד למרת כאתון ורבי אברהם יוסף יחזקאל, שהיה עשיר וגדול בתורה. כפי שמעיד על עצמו בהקדמתו לפירוש ההגדה של פסח, הינו אחד מצאצאיו של רבי ניסים גאון, שהיה ראש ישיבה בקירואן. למד תורה אצל חכם יעקב בר יוסף הרופא, שהיה אחד מגדולי הדיינים בעיראק בדור שלפניו, ונשא לאשה את שרה, בת-דודו יצחק. חכם יעקב בר יוסף הרופא בספרו "חלק יעקב" בפרשת נח, מכנה את חכם עבדאללה סומך בשם "תלמידי המובהק והנבון".

בתחילה הרב עסק גם במסחר, אך באמצע שנות העשרים לחייו, כשהוא ראה שלימוד התורה בבל הולך ורופף הוא החל לפעול להכשרת תלמידי חכמים כדי שינהיגו את יהדות עיראק בעתיד. הרב לקח עשרה אברכים והחל ללמדם תורה חינם אין כסף. הפילנטרופ יחזקאל בן ראובן מנשה תמך ביוזמתו של הרב סומך, והקים ב-1840 בית מדרש לרבנים שנקרא בשם "מדרש אבו מנשי" וקרן שתממן את התלמידים. רבי עבדאללה סומך העביר לבית המדרש החדש את התלמידים המצטיינים שלמדו ב"מדרש תלמוד תורה" (חדר שבו למדו יתומים ובני עניים), הגביר יחזקאל מימן את מחייתם של התלמידים ושל משפחותיהם. עם הזמן בית המדרש התרחב ונקרא "מדרש בית זלכה". הרב סומך עמד בראש הישיבה עד לפטירתו.

הרב שלמה בכור חוצין כתב בהצפירה בשנת תר"ן (1889) על רבי עבדאללה סומך:

"היה גדול בתורה ובעבודה ובגמילות חסדים, והוא אשר השיב העטרה ליושנה, עטרת התורה לישיבת בבל, אחר אשר הוסרה מאתה זה כמה מאות בשנים, כי הוא יסד בית מדרש גדול ורחב, והעמיד תלמידים הרבה, והרביץ תורה בישראל וכמעט כל החכמים והרבנים והמו"ץ (והמורי צדק) אשר במדינות בבל פרס ומדי וארץ הודו יצקו מים על ידו ושתו מבאר מים אשר חפר. ורוב ככל אחינו בית ישראל שבמדינות האלו קוראים אותו בשם אסתאיי (מלמדי), היינו רבי ומארי, כדרך שהיו קוראים לרבנו הקדוש בשם רבי סתם"

מאת: בן ציון עטיה